מי ייעלם ומי יעלה על הגל? עתיד המהנדסות והמהנדסים בעידן הבינה המלאכותית

מערכות חכמות כבר מסוגלות לכתוב קוד, לנתח מידע, להציע תוכניות ולבצע בתוך שניות משימות שבעבר דרשו זמן ועבודה אנושית. טבעי שאנשים יחששו כי בשלב מסוים כבר לא יהיה בהם צורך.

אלא שהחשש הזה אינו חדש. כמעט בכל פעם שטכנולוגיה משמעותית נכנסה לחיינו, אנשים ניסו להבין אילו מקצועות ישרדו ומה יעלה בגורלם של מי שהתפרנסו מהעולם הישן. בדיעבד התברר כי טכנולוגיות חדשות אינן רק משנות מקצועות קיימים. הן יוצרות תעשיות, צרכים והזדמנויות שלא היו קיימים קודם.

עבור מהנדסות ומהנדסים, הבינה המלאכותית אינה רק טכנולוגיה שעשויה לשנות את אופן העבודה. היא גם תחום עצום שזקוק לידע הנדסי, לתשתיות ולכוח אדם מיומן. השאלה החשובה אינה האם עדיין כדאי לבחור לימודי הנדסה, אלא אילו יכולות יאפשרו למהנדסות ולמהנדסי העתיד להוביל את השינוי ולא להישאר מאחור.

האם כל מהפכה טכנולוגית מתחילה בפחד?

כאשר המכונית החלה להחליף את הכרכרה, עלה חשש ברור לעתידם של נהגי הכרכרות ושל כל מי שהתפרנס מגידול סוסים, תחזוקתם וייצור הציוד הנלווה. החשש לא היה מנותק מהמציאות. מקצועות מסוימים אכן הצטמצמו או השתנו.

אבל לצד השינוי נולדו תעשיות שלמות. היה צורך במהנדסות ומהנדסי רכב, מתכנני כבישים, מכונאים, אנשי בטיחות, מערכי ייצור, תחנות תדלוק, מערכות תחבורה ופתרונות לוגיסטיים. הטכנולוגיה שינתה את מפת התעסוקה, אך לא ביטלה את הצורך בעובדים. היא שינתה את סוג הידע והיכולות שנדרשו מהם.

תהליך דומה התרחש עם כניסת המחשבים, האינטרנט והטלפונים הניידים. בכל פעם עלה החשש שהטכנולוגיה תייתר תפקידים קיימים. בכל פעם היא גם יצרה אתגרים חדשים שדרשו פתרונות, מקצועות חדשים ומומחיות מסוג אחר.

מה אפשר ללמוד מהטלפון הנייד ומתעשיית השעונים?

כאשר הטלפון הנייד הפך למוצר שנמצא כמעט בכל כיס, נדמה היה שהשעון איבד את תפקידו הבסיסי. הרי אין עוד צורך במכשיר נפרד כדי לדעת מה השעה.

תעשיית השעונים לא נעלמה. היא השתנתה. שעונים הפכו לפריטי עיצוב, למוצרי אופנה ויוקרה, לאביזרי ספורט ולמערכות חכמות שמנטרות שינה, דופק ופעילות גופנית. המוצר שרד מפני שהערך שלו השתנה.

זהו לקח חשוב גם לעולם ההנדסה. הבינה המלאכותית יכולה לבצע פעולות שבעבר בוצעו רק בידי בני אדם, אבל אין פירוש הדבר שהצורך במהנדסות ובמהנדסים נעלם. המשמעות היא שהערך של המהנדס משתנה. פחות התמקדות בביצוע פעולה שחוזרת על עצמה, ויותר יכולת להבין בעיה, להגדיר צורך, לבחון חלופות, לזהות טעויות ולקבל החלטות אחראיות.

האם הבינה המלאכותית יכולה להחליף מהנדסות ומהנדסים?

מערכת בינה מלאכותית יכולה לסייע בכתיבת קוד, לבצע חישובים, לנתח כמויות גדולות של מידע ולהציע תכנון ראשוני. היא יכולה לקצר תהליכים ולאפשר למהנדסים לבחון מספר רב יותר של אפשרויות בזמן קצר.

אבל כלי שמציע תשובה אינו בהכרח מבין את מלוא הבעיה. הוא אינו תמיד מכיר את המציאות שמאחורי הנתונים, את צורכי המשתמשים, את מגבלות התקציב, את תנאי הסביבה ואת ההשלכות הבטיחותיות והאתיות של הפתרון.

כאן נכנסים לתמונה המהנדסת והמהנדס. עליהם לדעת אם השאלה שהוגדרה היא בכלל השאלה הנכונה, אם הנתונים אמינים, אם הפתרון ניתן ליישום ואם התוצאה עומדת בדרישות. ידע מקצועי עמוק אינו הופך לפחות חשוב בעידן הבינה המלאכותית. הוא מה שמאפשר להשתמש בטכנולוגיה באופן נכון.

לכן, מהנדסות ומהנדסים אינם צריכים להתחרות בבינה המלאכותית במהירות החישוב. הם צריכים לדעת להשתמש בה בצורה שתמנף את הפעולות שלהם, לבקר אותה ולחבר את יכולותיה לעולם האמיתי.

למה דווקא מהנדסות ומהנדסים נמצאים בלב מהפכת הבינה המלאכותית?

קל לחשוב על בינה מלאכותית כתוכנה שפועלת בתוך מחשב או בטלפון. בפועל, מאחורי כל מערכת כזאת נמצאת תשתית הנדסית רחבה.

מודלים של בינה מלאכותית זקוקים לשבבים, שרתים, מערכות תקשורת, מרכזי נתונים, פתרונות קירור, אבטחת מידע ואספקת חשמל. הם משתלבים ברובוטים, במכשור רפואי, במפעלים, בכלי רכב, במערכות פיננסיות ובמערכות עירוניות.

כל אחד מהתחומים האלה דורש מהנדסות ומהנדסים. מהנדסי תוכנה מפתחים יישומים ותשתיות. מהנדסי חשמל עוסקים בשבבים, באלקטרוניקה ובהספק. מהנדסים מכניים מתכננים מערכות פיזיות, רובוטים ופתרונות קירור. מהנדסי תעשייה וניהול משלבים את הכלים בתהליכים ארגוניים. מהנדסי מערכות מידע מחברים בין טכנולוגיה, נתונים וצורכי הארגון.

המהנדסות והמהנדסים אינם רק צרכנים של בינה מלאכותית. הם שותפים ביצירה שלה ובהפיכתה מטכנולוגיה רעיונית למערכת שעובדת בעולם האמיתי.

איך לימודי הנדסה צריכים להשתנות כשהתעשייה משתנה?

בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה במהירות, אי אפשר להסתפק בהעברת חומר מקצועי. הידע המדעי וההנדסי הוא הבסיס, אבל מהנדסות ומהנדסים זקוקים גם ליכולת ללמוד באופן עצמאי, לחשוב באופן ביקורתי, לעבוד בצוותים ולפתור בעיות מורכבות.

מתווה אפקה לחינוך בתחומי המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה מבוסס על תפיסה רחבה של חינוך מהנדסות ומהנדסים. המתווה מדגיש שילוב בין ידע, מיומנויות וערכים, וכן חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות ועבודה בצוות רב תחומי.

באפקה כבר בשנת 2018, לפני שהGPT פרץ לחיינו, החל תהליך שינוי בחינוך מהנדסות ומהנדסים, מתוך רצון להתאים את הלימודים לפרופיל הסטודנטיות והסטודנטים ולצורכי שוק התעסוקה המתפתח. במסגרת התהליך הוגדרה דמות המהנדס.ת הבוגר.ת, והיא משמשת בסיס לעיצוב תהליכי ההוראה והלמידה.

דמות הבוגר.ת כוללת ידע מדעי והנדסי, לצד תקשורת אפקטיבית, חשיבה ביקורתית, למידה עצמית, עבודה בצוות רב תחומי, פתרון בעיות, ראייה מערכתית ושימוש בכלים הנדסיים מודרניים.

כיצד לימודי הנדסה באפקה מכוונים לעולם התעסוקה המשתנה?

לימודים אקדמיים צריכים להכין את הסטודנטיות והסטודנטים לא רק לתפקיד הראשון שלהם, אלא לקריירה שבה הכלים, המשימות והטכנולוגיות ימשיכו להשתנות. זו הסיבה שבבחירת מכללה להנדסה חשוב לבדוק לא רק מה מופיע ברשימת הקורסים, אלא כיצד הלימודים מחברים בין ידע לבין יישום.

באפקה עודכנו תוכניות הלימודים לתואר ראשון בהנדסה ומדעים, לרבות הקורסים, המעבדות וההתמחויות. לכל קורס הוגדרו תוצרי למידה המתייחסים גם למיומנויות הנדרשות מדמות המהנדס הבוגר. לצד הלימודים מתקיימות פעילויות בהובלת סטודנטים, מועדונים, תחרויות ופעילויות בתחומי החדשנות והיזמות.

עבור מי שבוחנים לימודי הנדסה ומדעים בתל אביב או משווים מסלולים לתואר ראשון ושני בהנדסה ובמדעים, זו נקודה מרכזית. התעשייה אינה מחפשת רק מי שיודעים להשתמש בכלי קיים. היא זקוקה לאנשים שיודעים להבין מערכת, להתמודד עם מצב חדש, לשאול שאלות ולפתח פתרון שעדיין אינו קיים.

לימודי הנדסה ומדעים באפקה מכוונים בדיוק לנקודת המפגש הזאת. מצד אחד, בסיס מדעי והנדסי עמוק. מצד שני, למידה מעשית, פיתוח מיומנויות והיכרות עם עולם שמשתנה ללא הפסקה.

הבינה המלאכותית לא מבטלת את הצורך במהנדסות ובמהנדסים. היא מחדדת את ההבדל בין מי שמבצע משימה לבין מי שמבין את הבעיה, מתכנן את הפתרון ומוביל את השינוי. מי שיגיע לתעשייה עם ידע, סקרנות, יצירתיות ויכולת להמשיך ללמוד, לא רק ישרוד את המהפכה. הוא יהיה בין האנשים שיבנו אותה.

קרדיט תמונה: magnific